טבלה, עץ או נוסחאות - בחירת שיטה

חפשו ספירת אובייקטים ממשיים שניתן לסדר לפי שתי קטגוריות. למשל: "מתוך 100 תלמידים, 60 בנים ו-40 בנות; 30 מהבנים ו-20 מהבנות עברו את הבחינה." יש כאן שתי קטגוריות שחוצות זו את זו (מין, תוצאה) עם מספרים בכל תא. אם יש מספרים כאלה: טבלה.

כשיש סדרת שלבים עוקבים (שולפים כדור, ואחר כך עוד כדור) ולא שתי קטגוריות שחוצות. העץ מייצג את הסדר בזמן: כל ענף הוא תוצאה אפשרית בשלב הנוכחי, וממנו יוצאים הענפים לשלב הבא. עץ טוב לעד 3 שלבים עם 2-3 ענפים בכל שלב. יותר מזה: עוברים לנוסחאות.

כשהנתונים הם הסתברויות בלבד (כמו $P(A) = 0.3$, $P(B|A) = 0.6$) ואין ספירת אובייקטים. גם כשמדובר בניסוי חוזר עם הרבה שלבים, כמו "הטלת קובייה 10 פעמים": שם נוסחת ברנולי מתאימה, ולא כדאי לנסות לבנות עץ גדול.

ניסוי ברנולי הוא סדרה של ניסיונות עם אותה הסתברות הצלחה $p$ בכל ניסיון. שלושת המאפיינים: מספר הניסיונות $n$ קבוע מראש, הניסיונות בלתי תלויים זה בזה, והסיכוי להצליח $p$ זהה בכל ניסיון. אם שלושת אלה מתקיימים: משתמשים בנוסחת ברנולי, לא בעץ.

בוחרים שיטה לפי סוג הנתונים. אם הנתונים הם הסתברויות בלבד ושואלים על חיתוך או הסתברות פשוטה: נוסחאות. אם יש שלבים עוקבים ספורים עם ספירת מקרים: עץ. אם יש שתי קטגוריות עם ספירת אובייקטים: טבלה. ניתן לעבור על שלוש האפשרויות לפי הסדר: אובייקטים בטבלה, שלבים בעץ, שאר המקרים בנוסחאות.