זיהוי ביטויים: תנאי, חיתוך, איחוד

הסתברות · נושא 9 מתוך 10

כל תרגיל הסתברות בבגרות מתחיל בתרגום של ניסוח מילולי בעברית לביטוי אלגברי כמו P(A∩B)P(A \cap B), P(A∪B)P(A \cup B), P(A∣B)P(A|B) או P(Aˉ)P(\bar{A}). הזיהוי הנכון תלוי במילות רמז: "וגם" מסמן חיתוך, "או" מסמן איחוד, ו-"מבין", "מתוך", "אם", "כאשר", "ידוע ש-" מסמנים תנאי. התרגול בעמודים 28–31 מציג שנים-עשר תרחישים עם ניסוחים שונים, ולכל ניסוח יש להתאים את הביטוי המדויק. הטעות הכי נפוצה היא בלבול בין P(A∩B)P(A \cap B) ל-P(A∣B)P(A|B), או היפוך הסדר ב-P(A∣B)P(A|B) במקום P(B∣A)P(B|A).

עמוד 28
1 / 4

כלים אינטראקטיביים

תרגול: תנאי, חיתוך, איחוד

תרגום ניסוחים בעברית לביטויים אלגבריים. 12 תרחישים מהספר עם רב-ברירה, עם הסבר על מילת הרמז וההבחנה בין תנאי, חיתוך, איחוד ומשלים.

שאלות נפוצות

איך מבחינים בין P(A∩B)P(A \cap B) ל-P(A∣B)P(A|B)?

P(A∩B)P(A \cap B) הוא הסיכוי שקורים שני המאורעות יחד, בתוך כלל האוכלוסייה. P(A∣B)P(A|B) הוא הסיכוי ש-AA קורה בתוך תת-קבוצה שבה BB קרה. למשל "20% מהתלמידים עברו שתי בחינות" ⇒\Rightarrow P(A∩B)=0.2P(A \cap B) = 0.2, אבל "20% מהתלמידים שעברו אנגלית עברו גם עברית" ⇒\Rightarrow P(B∣A)=0.2P(B|A) = 0.2 (כאן "שעברו אנגלית" מסנן לתת-קבוצה).

איך יודעים אם הסדר הוא P(A∣B)P(A|B) או P(B∣A)P(B|A)?

המאורע אחרי הגריז הוא התנאי, כלומר התת-קבוצה שכבר ידוע שקרתה. שאלו את עצמכם: מה ידוע מראש (זה אחרי הגריז), ועל מה שואלים (זה לפני הגריז). "מבין הנשים, 40% עוברות" ⇒\Rightarrow ידוע שאישה (תנאי), שואלים על עוברת. אז P(עוברת∣אישה)=0.4P(\text{עוברת}|\text{אישה}) = 0.4.

איך מסמנים "גברים" כשהמאורע מוגדר כ-A=A = "אישה"?

"גברים" הוא המשלים של "אישה", כלומר Aˉ\bar{A}. אם רוצים להגיד "x%x\% מהגברים", זה P(…∣Aˉ)=x/100P(\ldots|\bar{A}) = x/100. אם המאורע השני הוא B=B = "מצליח", אז "גבר שמצליח" הוא Aˉ∩B\bar{A} \cap B ולא Aˉ∪B\bar{A} \cup B.

מה ההבדל בין "וגם" לבין "או"?

"וגם" מחבר תנאים. שני המאורעות חייבים לקרות, וזה P(A∩B)P(A \cap B). "או" אומר שלפחות אחד מהמאורעות מתקיים, וזה P(A∪B)P(A \cup B). בבגרות "או" מופיע פחות, אבל חשוב לזהות אותו: "לקוח שקנה חולצה או מכנסיים" ⇒\Rightarrow P(A∪B)P(A \cup B), לא P(A∩B)P(A \cap B).

מה לעשות אם אין מילת רמז ברורה?

מחפשים סינון לתת-קבוצה. אם המשפט מתחיל ב-"מתוך כל ה-X" או "באקראי" - זה לא תנאי, האוכלוסייה היא הכלל. אם יש פסוקית זיקה ("ש...") שמגדירה תת-קבוצה, או אם יש תנאי מוקדם ("כאשר", "אם", "בהנחה ש-") - זה תנאי. במקרה של ספק, רושמים את המשפט באנגלית בעצמכם: "given that..." = תנאי, "and..." = חיתוך.

איך מתמודדים עם משפטים שיש בהם שני תנאים, כמו "גבר עם שיער ארוך"?

אם אין מילת סינון (מבין/מתוך הקבוצה הזאת\text{מבין}/\text{מתוך הקבוצה הזאת}), אלא רק שני תיאורים - זה חיתוך. "גבר עם שיער ארוך" כשבוחרים מכלל הקבוצה הוא P(Aˉ∩B)P(\bar{A} \cap B) כאשר AA = אישה, BB = שיער ארוך. אם המשפט היה "מבין הגברים, מי בעל שיער ארוך" - אז זה P(B∣Aˉ)P(B|\bar{A}).

מתי משתמשים במשפט בייז ואיך מזהים אותו?

משפט בייז מופיע כאשר שואלים על תנאי בכיוון ההפוך ממה שנתון. הסימן: יש P(A∣B)P(A|B) ו-P(B∣A)P(B|A) בשאלה, וצריך לחשב את ההפוך ממה שניתן ישירות. למשל: נתון שסיכוי לחלות הוא 10%, וסיכוי לקבל תוצאה חיובית בבדיקה אם חולים הוא 90%. שואלים: "אם הבדיקה חיובית, מה הסיכוי שאכן חולה?" זה P(חולה∣חיובי)P(\text{חולה}|\text{חיובי}) שלא נתון ישירות. הנוסחה: P(A∣B)=P(A)⋅P(B∣A)P(B)P(A|B) = \dfrac{P(A) \cdot P(B|A)}{P(B)}, כאשר P(B)P(B) מחושב לפי נוסחת ההסתברות השלמה: P(B)=P(A)⋅P(B∣A)+P(Aˉ)⋅P(B∣Aˉ)P(B) = P(A) \cdot P(B|A) + P(\bar{A}) \cdot P(B|\bar{A}).

תרגול עצמי

טוען שאלות...

איך היה הנושא הזה?

סקירה