משפט הקוסינוסים
טריגונומטריה · נושא 5 מתוך 12
משפט הקוסינוסים מקשר בין שלוש הצלעות של משולש ובין זווית אחת שלו, בנוסחה , כאשר היא הזווית שבין הצלעות ו-, ו- היא הצלע שמול הזווית. המשפט מתאים כשידועות שתי צלעות והזווית שביניהן, או כשידועות שלוש הצלעות וצריך למצוא זווית. אפשר להפוך את הנוסחה לחישוב הזווית: . בפרט, כש- ישרה, מתקבל משפט פיתגורס.

כלים אינטראקטיביים
פותר משפט הקוסינוסים
הזינו צלעות וזוויות (ערכים מספריים או ביטויים פרמטריים). הכלי מפעיל את משפט הקוסינוסים למצוא צלע מתוך שתי צלעות וזווית ביניהן (SAS), או זווית מתוך שלוש צלעות (SSS), משלים את יתר הנעלמים, ומציג טווח לפרמטר חופשי ופתרון נומרי כשהאילוצים מספיקים.
שאלות נפוצות
מתי משתמשים במשפט הקוסינוסים ולא במשפט הסינוסים?
כשידועות שתי צלעות והזווית שביניהן, כדי למצוא את הצלע השלישית.
כשידועות שלוש הצלעות, כדי למצוא זווית במשולש.
בשני המקרים משפט הסינוסים לא עובד ישירות, כי חסרים זוגות של צלע עם הזווית שמולה.
איך מוצאים זווית כשיודעים את שלוש הצלעות?
בוחרים את הזווית שרוצים למצוא, ומסמנים את הצלע שמולה כ- ואת שאר הצלעות כ- ו-.
מציבים בנוסחה .
מחשבים את הערך של ומפעילים כדי לקבל את הזווית.
למה כאשר הזווית ישרה מקבלים פיתגורס?
כאשר , מתקיים .
המכפלה מתאפסת, והנוסחה מצטמצמת ל-.
זוהי בדיוק נוסחת פיתגורס, ולכן משפט הקוסינוסים הוא הכללה שלה לכל משולש.
מה המשמעות של שלילי בפתרון?
שלילי של זווית אומר שהזווית גדולה מ-, כלומר קהה.
כש- מופעל על ערך שלילי מקבלים זווית בטווח שבין ל-.
המשולש המקורי הוא קהה-זווית, ואין כאן טעות בחישוב.
איך יודעים איזו צלע לסמן כ-?
הצלע היא זו שמול הזווית שמופיעה בנוסחה.
אם רוצים למצוא זווית מסוימת, מסמנים את הצלע שמולה כ-.
אם רוצים למצוא צלע מסוימת כשידועות שתי צלעות והזווית ביניהן, הצלע החסרה היא והזווית הידועה היא .
אם קיבלתי , מותר לסכם ולכתוב ?
לא. הוא מספר קבוע ו- הוא ביטוי שתלוי ב-, ולכן אלו לא איברים דומים ואסור לחבר אותם.
הם נראים חיבוריים כי שניהם נמצאים באותו צד של המשוואה, אבל לא מוכפל ב- בזמן ש- כן.
הכלל הפשוט: רק איברים עם אותו מאחוריהם ניתנים לחיבור. חוקי. נשאר כפי שהוא.
מה הזהות ולמה היא חשובה במשפט הקוסינוסים?
לכל זווית מתקיים .
הזהות הזו עוזרת כשמופיעה בחישובים זווית כמו , למשל כשמציבים זווית חיצונית או כשהזווית המבוקשת נכתבת דרך סכום זוויות.
לדוגמה, אם ו-, אז .
במקרה כזה אל תשכחו את הסימן המינוס: הוא ההבדל בין תשובה נכונה לתשובה הפוכה.